דיור – הקמת דיור במחירי עלות, מימוש תוכניות פינוי – בינוי ומתן הטבות מס עבור תשלום ריבית על משכנתא
דיור ציבורי הינו מודל שכיח בכלל העולם המערבי שמטרתו הינה שיכון אוכלוסיות מעוטות יכולת. הרעיון הבסיסי העומד מאחורי מודל זה הינו רכישת או הקמת יחידות דיור בבעלות המדינה, אשר יושכרו במחירים נמוכים לאזרחים העומדים בקריטריונים שנקבעים על-ידי המדינה. שכר הדירה שמשולם למדינה בגין המגורים בנכס, נקבע בשיעור הולם להכנסתם של האוכלוסיות המתגוררות בנכס, ובכך מאפשר להם שיעור גבוה יותר של הכנסה פנויה אשר משמשת אותם לצורכי קיום.
במדינות רבות בעולם, מודל זה מהווה אבן יסוד במדיניות הרווחה שנוקטת המדינה למול אזרחיה, מאחר והיא מספקת פתרון סביר לאלו שידם אינה משגת קורת גג. מדינת ישראל הנהיגה אף היא, באמצעות חברות ממשלתיות (דוגמת 'עמידר' שהוקמה בשנת 1949), מדיניות דיור ציבורי דומה שמטרותיה היו רבות: קליטה ושיכון גלי העלייה העצומים שהגיעו עם קום המדינה, סיוע לאוכלוסיות מעוטות יכולת ויישוב הארץ והפריפריה.
עד לראשית שנות ה-90 יזמה המדינה, באמצעות חברות הדיור הציבורי שהקימה ובראשן עמידר, פרויקטי דיור ציבורי רבים בכל רחבי הארץ, שהביאו לכך שבשיא החזיקה המדינה בלמעלה מ-350 אלף דירות. החל משנים אלו, הפסיקה המדינה את פעילותה בתחום זה, ומלאי הדירות החל והידלדל בשל התבלותן ומכירתן בשוק החופשי.
בשנת 1998 חוקק חוק הדיור הציבורי שהוביל ח"כ רן כהן ממרץ. מהותו של חוק זה הייתה לאפשר את מכירתן של הדירות לדיירים במחיר מוזל של 10-20% משווי השוק של הנכס הנרכש בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק. מטרת החוק הייתה לשפר את מעמדם החברתי של המתגוררים בנכס, ע"י הענקת זכות בעלות על הדירה בה התגוררו, וזאת בכדי לחלצם ממעגל העוני, ולאפשר להם להוריש נכסים לדורות הבאים.
התקבולים בהיקף של 2 מיליארד ₪ אשר נבעו ממכירת הדירות לדיירים עקב חוק זה, היו אמורים לאפשר הקמתן של יחידות דיור ציבורי חדשות, אולם מאז חיקוקו של חוק זה, טרם הוקמו יחידות חדשות ויישום החוק הוקפא עד לשנת 2011. הכסף הועבר לקופת המדינה וייועד לשימושים אחרים, קרי לא להקמת דיור ציבורי נוסף.
כיום, במדינת ישראל ישנן על פי ההערכות 66 אלף דירות מאוכלסות, ועוד 40 אלף משפחות אשר עומדות בקריטריונים של משרד השיכון לזכאות לדירה, אולם בשל המחסור הרב בדירות מצויות ברשימת המתנה עד לקבלת דירה. במקביל, ישנן דירות רבות שאינן מאוכלסות (בירושלים לבדה ישנן מעל ל-200 דירות פנויות אשר "ממתינות" לאכלוס), אך בשל עלויות השיפוץ הגבוהות שנדרשות בכדי להעמיד את הנכס במצב ראוי למגורי אדם עקב שנים רבות של הזנחה מתמשכת, הדירות נותרות שוממות, וחברות הדיור הציבורי סופגות הפסדים שונים בגללן (תשלומי ארנונה, היטלים שונים ועוד).
בראייתה של מפלגת ברית עולם, סוגיית הדיור הציבורי במדינת ישראל הינה בגדר מחדל מן המעלה הראשונה, ממספר טעמים:
ראשית, אנו סבורים כי עצם העובדה שהדיור הציבורי יועד אך ורק לשכבה המוחלשת ביותר, היא זו שהקימה במדינת ישראל את מחאת הדיור הנוכחית. לא הייתה שום מניעה להקמת דיור ציבורי עבור אוכלוסיות שאינן מצויות בעשירון התחתון. יתרה מזאת, אנו סבורים שהדבר יאפשר עירוב אוכלוסיות, הטרוגניות ומניעת היווצרותם של קני עוני.
שנית, לא יעלה על הדעת שכיום ישנן 40 אלף משפחות שכבר נדחפו מעבר לסף תהום כלכלית, שאין להן פיתרון דיורי מוחשי, שהיה צריך להתקיים אילו ייושם חוק הדיור הציבורי כלשונו; אך הכסף שנתקבל ע"י המדינה היה מופנה לטובת מטרתו המקורית והיא הקמת דיור ציבורי נוסף.
שלישית, מנגנון הדיור הציבורי נכשל במקרים רבים מכיוון שהוא לא בוצע במסגרת פיתרון אינטגרטיבי כולל, אשר נוגע להיבטי תעסוקה, תחבורה, מנגנוני מימון מתאימים לליווי פיננסי של הדיירים, וערובה של המדינה.
לאור כל הנאמר לעיל, מפלגת ברית עולם רואה ברכיב זה במצע שלה את המהותי ביותר, ומתחייבת בזאת לפעול למען הקמת דיור המיועד למכירה במחירי עלות בניה בלבד, תוך נקיטה בצעדים הבאים:
הקצאת קרקעות מנהל לבניה לציבור הרחב.
עריכת מכרזים בין קבלנים על הקמת מבני הדיור על הקרקעות
הקמת מנהלת במסגרת משרד השיכון שתרכז את הפרויקט תבחן
ותאשר את זכאותן של משפחות נזקקות למשכנתאות מוזלות במיוחד.
קביעת קריטריונים אחידים שיאפשרו מתן פתרון הן לאוכלוסיות המוחלשות
הממתינות להתפנותן של דירות כיום, והן לאוכלוסיות נוספות שכיום ידן אינה
משגת דירה במחירים הנוכחיים.
קביעת 2 מסלולים לקבלת חזקה בנכס בהתאם ליכולת הכלכלית:
-
שכירות למשך תקופה ארוכה, ובתומה אופציה לרכישת הדירה מידי המדינה
בשיעור הנחה גבוה על מחיר השוק.
-
רכישה מיידית של הנכס במחירי עלות – דהיינו: עלות הבנייה בלבד.
-
הקמת סוכנות משכנתאות ממשלתית, אשר תאפשר בתיווך עם הבנקים רכישה של הנכסים בכל אחד מהמסלולים המוצעים, ותסייע בקבלת ניכוי מס על הוצאות ריבית על משכנתא בהתאם למבחני הכנסה, ומבחנים נוספים.
-
תוכנית עידוד תעסוקה שתמוקד באזורים בהם יוקמו פרויקטי הדיור, במטרה למנוע היחלשות נוספת של האוכלוסייה המתגוררת בפרויקטי הדיור הציבורי, ועזיבה של אוכלוסייה משכילה את האזור.
-
הקמת פרויקטי דיור תוך שילוב עם מנגנון פינוי-בינוי, המאפשר פינוין של שכונות ישנות, הגדלת זכויות הבניה בשכונה המפונה, יישוב השכונה החדשה באותם דיירים,
-
העלאת מס רכישה על רכישת דירות יוקרה.
אנו סבורים כי הצעדים המוצעים ואחרים, יהוו קפיצת מדרגה אמיתית בתחום הדיור, ויתנו לראשונה מזה שנים, אפשרות ממשית לדיור בר-השגה.
.png?id=9622781)
