ביטול ההוצאה לפועל כמערכת עוקפת בתי משפט, וסגירת תיקי הוצאה לפועל שנפתחו שלא כחוק
מערכת ההוצאה לפועל הינה כיום מערכת מעוותת שבמשך שנים רבות עושה כרצונה באזרחים. זוהי אינה מערכת משפטית, אלא מערכת מנהלית שמנוהלת ע"י פקידים שבמשך שנים מפרים 3 חוקים המסדירים את פעילותה של אותה מערכת, כאשר אף ביקורת לא הופנתה כלפיה למעלה מ-15 שנה ע"י מבקר המדינה.
יש להדגיש כי אנו סבורים כי כל חוב שנצבר, יש לשלמו, אולם התשלום צריך להתבצע על פי הוראות כל דין, וללא סטייה כה בוטה מן החוקים.
מערכת ההוצאה לפועל עובדת כך:
עפ"י חוק ההוצאה לפועל – אדם המבקש לממש שיק, פס"ד, שטר וכד', מוגדר – "הזוכה", ומנגד קיים: "החייב".
1.כאשר זוכה פותח תיק הוצל"פ, פקידי לשכת הוצל"פ (ובראשם ראש ההוצל"פ, שהנו תפקיד שיפוטי), אמורים לבדוק אם החוב הנדרש הנו החוב הנכון; אולם, אין בדיקה ותיק נפתח על סך בקשת זוכה.
2.אם הזוכה הנו אדם או גוף עסקי, מחשב ההוצל"פ מחייב את החייב בריבית עפ"י החוק (אמור להיות: הצמדה + 4% ריבית שנתית); אולם זוכה שהנו בנק, "זוכה" בטבלת חיוב מיוחדת, וכן אמור לחייב את החייב בריבית שנקבעה בהסכם הלוואה שהופר. בפועל, עו"ד של הבנקים, שותלים ריבית גבוהה מהמותר (ולעיתים עד פי 2), ובכך החוב תופח ללא הכרה.
3.עפ"י פס"ד שניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א (השופט ע. בנימיני) ב-ת.א. 8232/03, כאשר "חוב" של לקוח נגבה באמצעות לשכת הוצל"פ, אסור לחייב את חשבון הלקוח בבנק, בהוצאות משפטיות וכד', ורק הוצאות שנקבעו ע"י ראש ההוצל"פ – מוכרות ומחייבות, במסגרת תיק ההוצל"פ בלבד. למרות זאת, בתיקי הוצאה לפועל שונים, בנק שונים התעלמו מפסק הדין, וחייבו את חשבון החייב בבנק, בדמי הוצאות, וכטוב בעיניהם.
4.עפ"י חוק ההוצל"פ, "הזוכה" חייב לדווח ללשכת הוצל"פ, תוך 7 ימים, על קבלת כספים ישירות מאת החייב (כדי לעדכן את יתרת החוב) , אולם, בכל תיקי ההוצאה לפועל, אף בנק לא דיווח במועד, ובחלק – לא דווח כלל, והתוצאה: חוב תופח עפ"י ריבית לא חוקית, וכאשר נעשה דיווח על תשלום, פקידי ההוצל"פ מזכים את חשבון החייב, לפי ריבית חוקית בלבד (והפער הנו מאות אחוזים). משמע, "כדאי" לבנק שלא לדווח על קבלת כספים, או לדווח אחר שנים, שכן בכך הבנק שילש וריבע את חוב החייב.
5.כאשר חייב מערער על העוול שנגרם לו על ידי מערכת הגבייה, הוא נדרש ע"י ערכאת הערעור (בימ"ש מחוזי), להפקיד ערבות בנקאית, כתנאי לשמיעת הערעור (כיום בין 10,000 ₪ ל-20,000 ₪, ללא קשר לגובה "החוב"). דהיינו, הזוכה פעל בניגוד לחוק, אך החייב נדרש לשלם כסף כדי להוכיח כי גנבו את כספו, למרות שהדבר משתקף בבירור במחשב ההוצל"פ.
בפעילותה זו, מערכת ההוצאה לפועל עוברת כיום על 3 חוקים מרכזיים, פועלת בחוסר שקיפות קיצוני, ופוגעת באזרחים במגוון אפיקים:
• צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלית) תש“ל 1970 – הריביות המשולמות כיום באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, גבוהות פי 4 ויותר מן הקבוע בחוק.
• תקנה 17.א(א) לתקנות ההוצל“פ- המחייבת רישום תשלומים בתוך 7 ימים –80% מן הנושים מצפצפים על החוק, כך שלמרות התשלום היתרה לא מוקטנת, והריבית (שאינה חוקית), נצברת ומנפחת חובות מינוריים לחובות אסטרונומיים, על אף שהחוב כבר הושב.
• תקנה 104 לתקנות ההוצל“פ המחייבת להגיש שטר במקור או בהעתק צילומי "מאושר כדין" - פקידים פותחים תיק אוטומטית, הרכבת מתחילה לנסוע- ואין דבר שיכול לבלום אותה. התוצאה: תיקי הוצאה לפועל נפתחים מבלי בירור מעמיק לגבי טיב החוב, ולאור העומס המוטל על מערכת ההוצאה לפועל, רשמים מאשרים באופן אוטומטי פתיחת תיק וגביית הכסף, ללא בירור מעמיק של טענות החייב.
אנו במפלגת ברית עולם, סבורים כי התנהלות מערכת ההוצאה לפועל, כמערכת עוקפת בתי משפט, הינה מעוותת ביסודה, משמשת כזרוע המשמרת מגנה ומגבה את שלטון הכסף על פני הצדק, מונעת מאזרחים הליך הוגן ומותירה אותם לדמם לעד עם חובות ענק וללא יכולת והאמצעים המינימליים ההכרחיים לשיקום.
בכדי לפתור מצוקה זו, אנו נפעל בערוצים הבאים:
• רפורמה מקיפה ברשות הגבייה והמנהל, אשר תכלול:
1. מינוי שופטי הוצאה לפועל
2. תקנים נוספים של שופטים לצורך הקלת העומס על מערכת בתי המשפט.
3. הגבלת סמכויות ההוצל"פ לפעול מכוח פסק דין בלבד.
4. ביטול נוהג הערבות/פיקדון כסף כניסה לערכאות.
♦ חיוב גילוי מלא של הנושים השונים את החשבונות אליהם נגבים הכספים מתוקף חוקי ההוצאה לפועל,
וזאת על מנת למנוע הצטברות כספים שלא כדין בידיהם של הנושים, עורכי הדין, והמדינה.
♦ הענקת סמכויות בחוק לממונה על הבנקים, לאיתור ובחינת כספים שנגבו שלא כדין מחייבי הבנקים, לאחר
מימוש הליכי הוצאה לפועל.
♦ החזרת מערכת ההוצאה לפועל לסמכות מערכת בתי המשפט, והפיכתה לחלק מהמערכת שיפוטית.
באמצעות שינויים אלו, ורפורמות נוספות, ניתן לתקן את אחת העוולות הגדולות ביותר שמתרחשות במדינת ישראל מעל ומתחת לפני השטח, ומסבות נזק וסבל רב לאזרח.
.png?id=9622781)
